ד"ר שירית כזום-בייזר מסבירה על הסכנה במכת חום
(צילום: שמוליק דודפור)
מותו של רב"ט הלל נחמיה אופן בן 20 מיחידת ההנדסה המובחרת יהל"ם עדיין נחקר, ולפי ההערכות - הוא נפטר ממכת חום. הוא התמוטט במהלך אימון זחילה בתנאי חום קיצוני. ד"ר שירית כזום-בייזר, קרדיולוגית ורופאת ספורט מבית החולים בילינסון מקבוצת כללית מסבירה ש"מכת חום היא מצב מסכן חיים, וללא טיפול מיידי ויעיל - הידרדרות למוות היא בלתי נמנעת".
אז מה ההבדל בין מכת חום רגילה לבין מכת חום במאמץ, ומה בדיוק קורה לגופנו בפעילות בחום כבד?
ד"ר כזום-בייזר מסבירה: "מכת חום (Heat Stroke) היא מצב שבו חום הגוף עולה כתוצאה מחשיפה לסביבה חמה מאוד או מאמץ. טמפרטורת הגוף עולה לרמה מסוכנת של יותר מ-40 מעלות, וגורמת נזק לרקמות הגוף ובמקרים רבים גם למוות".
היא מפרטת שני סוגים עיקריים של מכת חום: מכת חום המכונה "קלאסית" ומכת חום במאמץ.
מכת חום "קלאסית": נגרמת כתוצאה מחשיפה לטמפרטורה גבוהה. היא שכיחה בקרב חסרי ישע, תינוקות ואנשים מבוגרים שמנגנוני ויסות החום שלהם אינם יעילים, שנחשפים לחום כבד ללא אמצעי קירור או יכולת לתפוס מחסה. המנגנון הפיזיולוגי להתפתחות מכת החום מסוג זה הוא יכולת ירודה של הגוף לקרר את עצמו (הפרשת זיעה מופחתת - פגיעה במנגנון הזיעה).
מכת חום במאמץ (Exertional heat stroke): נגרמת כתוצאה מפעילות גופנית מאומצת, לרוב בתנאי אקלים חם ולח (עומס חום גבוה) אך לא בהכרח. בניגוד למכת החום הקלאסית, היא שכיחה דווקא באנשים צעירים ובריאים שעוסקים בספורט – ספורטאים או חיילים. כמו כן באנשים שמשתמשים בסמים ממריצים (אמפטמינים וקוקאין) או ששתו אלכוהול בסמוך למאמץ הגופני.
"הגוף אינו מסוגל להיפטר מהחום שנוצר מפעילות השריר. כלומר, הגוף אינו מצליח להזיע ולקרר את עצמו. לכן, מתרחשת עלייה בחום הגוף שתתבטא בשינוי במצב ההכרה ובלבול. אם אלו אינם מטופלים באופן מהיר ויעיל, עלולים להגיע לפגיעה רב-מערכתית ובמקרים רבים למוות"
במקרים אלו, נפגע מרכז ויסות החום של הגוף וכתוצאה מכך הגוף אינו מסוגל להיפטר מהחום שנוצר מפעילות השריר (חום מטבולי). כלומר, הגוף אינו מצליח להזיע ולקרר את עצמו. לכן, מתרחשת עלייה בחום הגוף שתתבטא בשינוי במצב ההכרה ובלבול. אם אלו אינם מטופלים באופן מהיר ויעיל, עלולים להגיע לפגיעה רב-מערכתית ובמקרים רבים למוות. בשני הסוגים, מכת חום היא כאמור מצב מסכן חיים.
מה ההבדל בין מכת חום לבין התייבשות ותשישות חום?
התייבשות מתקיימת כאשר חסרים לנו נוזלים בגוף בשל חוסר בשתייה, או אובדן נוזלים רבים (לאחר הקאה/שלשול). במקרים אלו, טמפרטורת הגוף אינה משתנה ולרוב נרגיש תחושת צמא, תשישות, יובש כללי, וכאבי ראש, נפריש פחות שתן, ונזיע פחות. התייבשות עלולה להיות מסוכנת ולהידרדר למצב של תשישות חום ואף מכת חום אם אינה מטופלת.
ד"ר שירית כזום-בייזרצילום: אוראל כהןתשישות חום מתרחשת כתוצאה מחשיפה לחום או מאמץ קיצוני. במהלכה טמפרטורת הגוף תעלה, אך בשונה ממכת חום, לא מעבר ל-40 מעלות. נחוש חולשה, בחילות, כאבי ראש, העור יהיה קר ולח, הדופק מהיר, והנשימות שטוחות ומהירות. תשישות חום אינה מערבת פגיעה במערכות הגוף, אך אם אינה מטופלת מהר וכראוי - גם היא עלולה להידרדר למצב של מכת חום.
מהם הסימנים למכת חום במאמץ?
במהלך מכת חום במאמץ, נפגע כאמור מנגנון ויסות החום ואגירת החום, והיא תתבטא ברוב המקרים בהתמוטטות ללא כל התראה מקדימה. בכ-20% מהמקרים יופיעו תסמינים מקדימים הכוללים סחרחורות, כאבי ראש, חולשה ובחילה. תסמינים כגון בלבול, חוסר התמצאות, התנהגות משונה, שינוי מצב הכרה או פרכוסים. כל אלו מחייבים הפסקה מיידית של המאמץ.
מי נמצא בסיכון לפתח מכת חום במאמץ?
מעבר לתנאי האקלים, ישנם גורמים המשפיעים על קצב ייצור החום (חום מטבולי) ושחרורו מהגוף, המעלים את הסיכון שלנו ללקות במכת חום במאמץ, ואלו כוללים:
עצימות ומשך המאמץ: ככל שהמאמץ קשה יותר ומשך המאמץ ארוך יותר, כך הסיכון למכת חום גדל. מאמץ שאינו מותאם כלל ליכולת הגופנית מסכן אותנו.
התאקלמות לתנאי הסביבה: לדוגמה, אם התאמנו לריצת מרתון במהלך כל החורף וביום התחרות היה חם משמעותית, הגוף אינו רגיל לטמפרטורה הגבוהה ולכן נהיה בסיכון לפתח מכת חום במאמץ. מומלץ להתאקלם לטמפרטורת הסביבה בזמן של כ-14-10 ימים לפני תחרות.
מחלה חריפה: מחלת חום, מחלות דרכי נשימה ושלשולים.
מחלות כרוניות: מחלות לב וכלי דם, פעילות יתר של בלוטת התריס, סוכרת, מחלות פסיכיאטריות ואף מכת חום קודמת.
תזונה ושינה: חסך בשינה, תזונה לקויה, והשמנת יתר.
התייבשות: אובדן נוזלים של כ-5-3 אחוזים ממשקל הגוף, תביא לירידה בזרימת הדם וביכולת ההזעה ובכך נפגמת יכולת הגוף לקרר את הגוף ועולה הסיכון לצבירת חום ולמכת חום.
ביגוד: ביגוד כבד ולא מאוורר אינו מאפשר לנדף זיעה ופוגע במנגנון קירור הגוף הטבעי.
תרופות: נוגדי דיכאון, תרופות אנטי-פסיכוטיות, וסמים ממריצים ופסיכו-אקטיביים.
איך ניתן למנוע מכת חום ובכל זאת להמשיך להתאמן כשחם?
להתאים את המאמץ הגופני לעומס החום: בעומס חום גבוה מומלץ להימנע מפעילות מאומצת בחוץ. עדיף להעביר את הפעילות לחללים ממוזגים, ואם אין אפשרות - מומלץ לבצע את הפעילות בשעות שבהן עומס החום קל יותר (מוקדם בבוקר או מאוחר בערב). אם חייבים לבצע פעילות בחוץ בשעות העומס, יש להפחית בעצימות המאמץ.
מנוחה: חשוב להקפיד על הפסקות מנוחה במקום מוצל וקריר יותר באופן סדיר וקבוע במהלך הפעילות בכדי לאפשר התאוששות, וקירור הגוף.
נוזלים: אסור להתחיל פעילות כשהגוף נמצא במאזן נוזלים שלילי. חשוב לשתות לפני האימון, במהלך האימון עצמו ואחריו.
ביגוד: יש להקפיד על לבוש קל ואוורירי המאפשר נידוף זיעה, קרם הגנה, משקפי שמש, וכובע.
מנוחה: להקפיד על שינה ומנוחה מספקת לפני מאמץ ארוך.
מחלה: לא לבצע מאמץ אם אנו לא מאוקלמים או חולים אפילו אם מדובר במחלה קלה.
אם זיהינו שחבר לקה במכת חום במאמץ, מה עושים?
ראשית להזעיק עזרה (מוקד מד"א 101) ואז קירור! יש להושיב את הנפגע במקום מוצל, לפשוט מעליו את הבגדים החמים, ולשפוך עליו מים קרים - תחילה על הראש ולאחר מכן על כל שאר האזורים. להניח קרח בעורף, מפשעות ובבית השחי. אם יש מאוורר או אמצעי קירור בשטח לכוונו על הנפגע. אם הוא בהכרה מלאה, ניתן לתת לו לשתות מים קרים.
בדרך כלל בתחרויות ובמרוצים, מוצבת אמבטיית קרח שאליה רצוי להכניס את הנפגע בכדי לזרז את תהליך הקירור. טמפרטורת היעד לקירור היא בין 38.3 ל-38.9 מעלות צלזיוס. עם הגעת העזרה הרפואית, יש לפנות את הנפגע לבית החולים ובמהלך הפינוי יש להמשיך ולקררו. איבוד הכרה מצריך התחלת פעולת החייאה. אין לתת תרופות להורדת חום – הן לא עוזרות ואף מסוכנות.
ד"ר שירית כזום-בייזר, מומחית לרפואה פנימית וקרדיולוגיה, מומחית לקרדיולוגיה ורופאת ספורט בית החולים בילינסון מקבוצת הכללית
